הניכנס בשער מעוז חיים, כאילו נכנס למנהרת הזמן. אריזים משמואל, מימין פולירז,  בהמשך חדר האוכל ושדרת הפיקוסים המעטירה (צל).

הכול משדר שקט רוגע וירוק עז ממרחבי המדשאות "מכה" בעינים. אבל זו רק מראית עיין, מעוז חיים בעיצומו של תהליך שינוי והתחדשות. הוויכוח על הפרטת העבודה (משכורות) שנמשך למעלה מעשור, השאיר צלקות. היה עלינו לעשות צעדים קשים של הזמנת ניהול חיצוני, סגירת ענפים, והכנסת שותפים.  אפשר לומר שמעוז חיים כבר במקום אחר.

מצד שני, הדברים נהיים ברורים. האחריות עברה לחבר, עבודה ויזמות מתגמלות באופן פרטי,

הוכן נוהל קליטת בנים לחברות בעצמאות כלכלית, שיוכלו לבנות כאן את ביתם. הפיסי והחברתי. וכבר 12 משפחות "במסלול".  

בתי הפעוטים מלאים, נכון, רובם ילדים מבחוץ או ילדי תושבים אבל המסגרת החינוכית קיימת ומתפקדת. ילדי בית הספר נוסעים לבתי ספר אזוריים.

חגים ואירועים מרובי משתתפים מתקיימים, בעיקר הודות למתנדבים, (חלק מהמתנדבים צעירים/ות מהמשפחות הנקלטות) וזה עובד.

קרא עוד ...