גד"ש מעוז חיים
גידולי שדה מעוז חיים כ-10,000 דונם.
10,000 דונם שדורשים יום יום טיפול כמו בתינוקות האמהות בטח יבינו כמה קשה זה.
המים שאנו משקים את השדות הם באיכות גרועה מאוד, רוב השטחים מקבלים מים עם מליחות של 1200-1700 מל"ג כלור.
אפשר לראות בבירור שדות של אספסת שלנו מול שדות אספסת של רשפים לדוגמא. הם מוציאים בממוצע לקציר 250 ק"ג ואנחנו מגרדים את ה-180 ק"ג דונם.
הם משקים במים מושבים של 700 מ"ג כלור ואנחנו של 1,600 מ"ג כלור.
אבל בשורה התחתונה האספסת שלנו הכי טובה בארץ.
ברוב הגידולים אנחנו מקבלים פחות יבול בגלל איכות המים.
מים מלוחים גורמים לקרקע מלוחה, ואם לא יורד הרבה גשם לשטוף את המלחים, מצבנו לא טוב.
אבל למרות הכול אנחנו מצליחים יפה מאוד.
בעבודה קשה של כול הצוות עם מחויבות ורצון עז להצליח, הם הערך המוסף שלנו.
הגידול העיקרי אצלנו זאת האספסת 2,500 דונם שזה הכי גדול בארץ ישראל.
זהו בית חרושת שעובד 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, קציר כל 21-24 יום ויש לנו 16 יום בין קציר לקציר להספיק להשקות את השטח. זה אומר שלקוונועים אסור לעצור לרגע, תקלה באמצע הלילה, צריכים לצאת ולתקן. יש לנו 7 קונועים שצריכים לעבוד כול הזמן.
וזהו הזמן להגיד תודה ענקית, למוקי ישבי על הטיפול המסור בקוונועים.
כנ"ל לגבי השטחים שמושקים בהמטרה.
בשנים האחרונות האספסת מבחינה כלכלית משאירה לנו כ- 800 ש"ח לדונם שזהו רווח יפה מאוד.
נקווה שמגמה זאת תישאר והמחירים יישארו כמו שהם היום. כ-1200 שקל לטון אספסת,
תעשו חישוב פשוט, עליה של המחיר ב-200 שקל או ירידה מ-200 שקל זהו מיליון שקל פחות או יותר מההכנסות. את רוב העבודות באספסת אנחנו עושים בעצמנו שזה קציר, גיבוב, והשקיה. הכיבוש נעשה ע"י קבלן אל"צ.
כיבוש חבילות קטנות לכל בעלי הסוסים בארץ נעשה על ידינו וזהו הנישה הפרטית והרווחית שלנו.
בשנת תשע"ד גידלנו את הגידולים הבאים:
חיטה לגרעינים, חיטה לשחת, חיטה לתחמיץ, שעורה לתחמיץ, שעורה לשחת.
תלתן זרענו אך לא קצרנו כמות הגשם שירדה לא הספיקה והתלתן לא גדל.
קיבלנו פיצויים מהמדינה ומקנט על הבצורת, סכום של 110.000 שקל.
אלו גידולי החורף שלנו.
את רוב העבודות אנחנו עושים בעצמנו שזה כולל עיבודים חריש, מחליק, דיסקוס, דישון וזריעה.
הקציר והכיבוש ע"י קבלן.
גידולים נוספים שגדלנו בחורף הם:
תירס ניילון, אבטיח, בצל, גזר, אפונה, עגבניות לתעשייה שגם כאן בגלל בעיית המים אנו מקבלים טונז' נמוך, כ-8 טון לדונם עם בריקס גבוה (אחוז החומר היבש).
חמניות- השנה הייתה לנו מלחמה קשה בציפורים הם אכלו חלק מהגרעינים. להקה הייתה מתיישבת על חלקה "ומשחקת בקרקפות". כדי להילחם בתופעה ביקשנו מרון פרת, אחד מהעובדים המסורים שלנו, שבערב ובבוקר המוקדם יירה (לשם הפחדה והרחקה של הציפורים) לא ירינו באף ציפור.
וביום הקציר ראינו את ההבדלים בשדה שביקרו הציפורים לבין שלא.
תירס תחמיץ- ספקנו לרפת שלנו וגם מכרנו החוצה.
סיטריה- דו גידול אחרי חיטה לגרעינים. השנה בגלל שנת הבצורת, היו מחירים גבוהים כן וכן לתחמיצים. לכן איפה שיכולנו זרענו סיטריה או תירס תחמיץ.
וזה סל הגידולים שלנו לשנת תשע"ד.
השנה השקענו בקוונוע חדש בסיבה, בציוד טפטוף, וקנינו טרקטור חדש לאחר תאונה של טרקטור ישן.
ציוד הטפטוף נועד להגדיל את גידולי השורה, והקוונוע כדי להגדיל את שטחי האספסת.
שנת תשע"ה:
הגידולים יישארו אותם גידולים גודל השטח של כל גידול וגידול אולי ישתנה,
לדוגמא עגבניות מ-200 דונם ל-400 דונם. תשאלו למה? ובכן בשורה התחתונה לאחר שעושים הכנסות פחות הוצאות יוצא מספר נאה שאפשר לחיות איתו.
ישנו הסיפור של מחזור זרעים, אי אפשר לגדל על אותו דונם, שנה אחרי שנה, אותו גידול.
צריכים לגוון, כדי לשמר, ולשפר את איכות הקרקע, אנחנו מפזרים ומצניעים זבל חצרות{חרה של הפרות} לכן מידי פעם עובר מעל מעוז ריח משכר של בושם משובח.
בשנת תשע"ה, הבאה עלינו לטובה, אנו קונים מקצרה חדשה, מקצרה שופרא דשופרא, מגיעה אלינו ישר מקנדה הקפואה.
נקווה לשנה ברוכה בגשמים וביבולים גבוהים ובמחירים כמו השנה, וכן שהאל ייתן לנו כוח למשוך עוד שנה ועוד שנה.
זהו כתבנו די והותר הרחבתי במעט, כדי שהחברים החדשים שלא נולדו בקיבוץ יבינו על מה אני מדבר.
ועכשיו הכי חשוב תודה לכול הצוות המשובח והמסור של גד"ש מעוז חיים.
לאודי דפנא, מנהל העבודה, אחראי על השקיה וגם דואג לדור הבא.
למוקי, שאחראי על 8 קוונועים.
לאברהם דגן, שדואג שהמים יגיעו עד קצה כל שדה.
לרון פרת - מכפר רופין, שאחראי על השטחים בגלבוע, מזל טוב רון להולדת הבן.
לזמיר, שאחראי על כול נושא האחזקה בגד"ש - טרקטורים כלים חקלאים ורכבים.
וכמובן לעובדים האמיתיים, אלו שנושאים את עול העבודה על כתפיהם:
אייל קורן- מכפר רופין.
איתי – ממזרע.
רמי – מכפר רופין.
יעל ברדה.
עטר דן.
מיכה לוריא.
שני תאילנדים מסורים ואחראים.
לליאורה, שאחראית על המחשוב, הזמנות מספקים ועוד.
וכמובן לילדים החרוצים שתמיד באים לעבוד, עומר אביסרור, בארי ישבי, עידן הימאן, ועמית בורכוב.
וכן גם לסטודנט תומר שמידט שעזר מאוד בעונת הלחץ.
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
נ.ב שכחתי את לאסי, ובכן לאסי גדלה בשנה ועוד אנשים הספיקו להכיר אותה...
את הנביחות שלה ואת הריצות, אל תפחדו היא בסה"כ גד"שניקית עם סריטה בראש.
שנה טובה, דניקו שמידט מנהל הענף.